השתלות

הוריות לביצוע השתלה

המועמד להשתלת ריאה הוא כמעט תמיד חולה הסובל ממחלת ריאות סופנית, שתוחלת החיים שלו, עפ"י הערכת הרופא המטפל, אינה עולה על 12-18 חודשים. רוב החולים מגיעים להשתלה כשהם תלויים בחמצן ובעלי סבולת נמוכה ביותר למאמץ, הם מתקשים לעלות מדרגות אחדות, ואפילו הליכה של כמאה מ’ במישור היא בבחינת מאמץ עילאי בעבורם. ואולם, לא כל מי שעונה על התיאור הזה אכן מתקבל להשתלה. לאישיותו של המועמד חשיבות מכריעה, עליו להיות בעל אישיות בשלה ובוגרת. המושתל חייב להיות החלטי, מוכן ומסוגל להתמסר לתהליך ההשתלה המורכב ולהתחייב לטיפול ולמעקב שלאחריה.
לקראת מועד ההשתלה יש לגמול את החולה, במידת האפשר, מן השימוש בקורטיזון. קודם להשתלה יש לבצע כמה בדיקות – בדיקת אקו-לב, מיפוי הלב כדי לשלול אפשרות של הפרעה בתפקוד הלב. בקרב חולים מעל גיל 45 יש לבצע צינטור של עורקי הלב כדי לשלול מחלה בעורקים הכליליים. גיל החולה אינו מהווה הוריית נגד מוחלטת, אך כיום נהוג שלא להשתיל חולים שגילם עולה על 65 שנה, היות שהתוצאות שנצפו עד היום בקבוצת הגיל הזאת אינן טובות כמו אלה שנצפו בקרב מושתלים צעירים יותר.

הוריות להשתלת ריאה בודדת או כפולה

כדי לנצל באופן מרבי את האיברים הנתרמים, מוטב ליטול מתורם אחד שתי ריאות בודדות ולב, ובכך להעניק לשלושה חולים את האיבר החיוני להמשך חייהם. משום כך, נוטים אנשי המקצוע בעולם להשתיל ריאה בודדת, למעט במצבים בהם שתי ריאותיו של החולה נגועות בזיהום.
ככלל, מחלות הריאה נחלקות למחלות "יבשות", כלומר מחלות בהן נוצרות צלקות בריאה התופסות את מקומן של הבועיות ובכך פוגעות בחימצון הדם, ומחלות "רטובות", בהן עיקר הפגיעה מתחולל עקב זיהומים מוגלתיים בדרכי הנשימה. אצל חולים הסובלים ממחלות ריאה "יבשות", ללא זיהומים פעילים כדוגמת נפחת ופיברוזיס, וכן אצל חולים עם יתר לחץ דם ריאתי, אפשר להסתפק בהשתלת ריאה אחת בלבד. לעומת זאת, אצל חולים הסובלים ממחלות ריאה "רטובות" (שמקורן בזיהום) כדוגמת סיסטיק פיברוזיס, יש צורך "להחליף" את שתי הריאות בשל החשש מזיהום השתל ע"י הריאה הנגועה הנותרת.

הוריות נגד להשתלה

הדיעה המקצועית המקובלת היא כי אין משתילים חולים הסובלים ממחלה סיסטמית, כדוגמת מחלה אוטואימונית וסוכרת לא מאוזנת, או חולים הסובלים מאי ספיקה של מערכות אחרות (כליות, כבד או לב). כמו כן, אין משתילים חולים שמצבם התזונתי או הנפשי ירוד. כיום, משהצטבר נסיון קלינירב בתחום השתלות הריאה, הפכו הוריות נגד רבות, שבעבר נחשבו מוחלטות, להוריות יחסיות בלבד. כל למשל נמנעו בעבר מהשתלת חולים שטופלו בתכשירי קורטיזון, ואולם כיום יש מספר מרכזים המשתילים בהצלחה גם חולים המטופלים בסטרואידים במינונים סבירים (5-15 מ"ג ביום). עם זאת, מומלץ להימנע מהשתלה אצל חולים המטופלים בסטרואידים במינונים גבוהים. בעבר נמנעו מלהפנות לניתוח חולים שעברו ניתוח בבית החזה, היות שחולים אלה נטו לדמם בעקבות הפרדת ההידבקויות של צלקות ניתוח ישנות במהלך הניתוח, ואולם כיום מבצעים בהצלחה השתלות גם בחולים שעברו ניתוח מוגבל לפתיחת בית החזה.
בנוסף, בעבר גם לא היה נהוג להשתיל חולים שסבלו מסיסטיק פיברוזיס וסוכרת, ואולם כיום יש מרכזים רבים בעולם המבצעים השתלות בקרב החולים הללו ובהצלחה רבה.

בחירת התורם והתאמה בין התורם והמקבל

תרומת איברים מתקבלת תמיד בברכה, ואולם לא כל ריאה מתורם מתאימה להשתלה. יש להימנע מנטילת ריאות מחולים שעברו טראומה או חבלה בבית החזה, או מתורם הסובל מזיהום ריאתי פעיל, או כזה שעבר הנשמה מלאכותית ממושכת (מעל 5 ימים).התורם עובר צילום של בית החזה ובדיקת רמת החמצן, כדי לבדוק את התאמת הריאה להשתלה. לאחר שהריאה נמצאה מתאימה להשתלה יש לבדוק האם היא מתאימה לחולה המועמד להשתלה. ההתאמה נקבעת על פי שני מדדים בלבד:1. גודל הריאה. 2. סוג הדם (ABO)

מהלך הניתוח והטיפול שאחריו

מהלך הניתוח של השתלת ריאה בודדת
בראשית הניתוח משכיבים את החולה על צידו ומבצעים חתך בבית החזה. מוציאים את הריאה החולה, לרוב ללא צורך לחיבור למכונת לב ריאות, למעט במצבים בהם יש לחץ ריאתי מוגבר במיוחד. לאחר מכן מבצעים חיבורים של שרוול הפרוזדור השמאלי של התורם המכיל את ורידי הריאה, מאותה ריאה אל העורק הראשי, וחיבור של סימפון של התורם לסימפון המקבל. ברוב המקרים החולה עומד בהרדמה עם ריאה אחת בעת הוצאתהשל הריאה השניה.

מהלך הניתוח של השתלת ריאה כפולה
כיום, מקובל להשתיל ריאה אחת ומייד לאחריה את הריאה השנייה באותו אופן. ראשית מוציאים את הריאה החולה יותר, לרוב ללא צורך בחיבור למכונת לב ריאות, אלא מנשימים את הריאה השניה. ואחר כך עוברים להשתלת הריאה השניה כאשר מנשימים את הריאה המושתלת.
בהשתלה מעין זו משתמשים בחתך רוחבי של בית החזה בשיטת צדף פנינה (הנפתח כלפי מעלה).

הטיפול שלאחר הניתוח

טיפול מדכא חיסון 
הטיפול התרופתי השגרתי לאחר הניתוח מבוסס על טיפול משולש בתרופות ציקלוספורין, או טקרולימוס, אימורן וקורטיזון. באירועי דחייה, הטיפול הראשוני המקובל הוא תכשירי קורטיזון במינון גבוה במשך 3 ימים. במקרה של דחייה מתמשכת, אפשר לחזור על הטיפול 2-3 פעמים.

טיפולים שלאחר הניתוח
מייד לאחר השתלה יש לגמול במהירות את החולה ממכונת ההנשמה (לרוב תוך 24 שעות). יש להימנע משימוש ממושך באמצעי עזר פולשניים, כמו צנטר עורקי, כדי למנוע זיהומים בתקופה זו המתאפיינת במע’ חיסון ירודה.
הטיפול לאחר ההשתלה כולל מעקב קפדני אחר תפקודי הריאה וביצוע ברונכוסקופיות וביופסיות של הריאה. בחודש הראשון לאחר ההשתלה, מבצעים את בדיקת תפקודי הריאה פעמיים בשבוע, לאחר מכן מבצעים את הבדיקה אחת לשבוע ובהמשך תדירות הבדיקות הולכת ויורדת. את הברונכוסקופיה מבצעים באופן שיגרתי אחת לשבוע בחודש הראשון להשתלה, ותדירות הבדיקות הולכת ויורדת במהלך שלושת החודשים הראשונים להשתלה. הברונכוסקופיה מאפשרת לראות את אזור ההשקה של הסמפון ולאתר באמצעות ביופסיות ושטיפות חיידקים, וירוסים ופטריות בריאה סימנים לזיהום או לדחייה.

סיפורים אישיים

"כשהאהבה נוגעת"- סרטו המרגש של יניב טל על תהליך ההשתלה של עדי רוט

סיפורו של רותם שי

קוראים לי רותם שי (שרעבי לשעבר) ואני כיום בן 30 וגר בקרית ארבע, עוסק במוזיקה ומנגן על גיטרה מגיל 14, ומופיע כבר 12 שנים על במות ברחבי הארץ.

אצלי, שלא כמו אצל רבים אחרים, מחלת הcf פגשה אותי בגיל מאוחר ולא גדלתי כמו ילד cf רגיל. התחלתי להרגיש בעיות בנשימה בכיתה י״ב כשהתאמנתי כל יום ויום ברעל מטורף יחד עם חברים בפנימיה לקראת הצבא ומאז זה רק הלך והידרדר עד שבגיל 20 מצאתי את עצמי בטיפול נמרץ במצב אנוש (לפי הגדרת הרופאים) אחרי דלקת ריאות קשה שהשביתה אותי.

בשלב הזה, כשהגעתי לבית החולים שערי צדק והורדמתי לחודש בערך, איבחנו אותי כחולה cf וכמועמד להשתלה. כשהתאוששתי בעז״ה והרופאים המדהימים, נפגשתי לראשונה עם שיגרת היום יום של חולי ה-cf וחייתי עם זה כ-7 חודשים עד ההשתלה. בזמן הזה טופלתי אצל פרופ' איתן כרם וכל הצוות המדהים שלו שנתנו לי הרגשה של משפחה וכמובן גם של ביטחון שאני נמצא במקום הכי טוב בעולם להתרפות בו ובאמת כך היה…זה נשמע כאילו הכל נפל עלי בבום אבל לא, משום מה, לקחתי את זה בקלות והשלמתי עם המצב מהר יחסית והאמת היא שזה לא היה אמור להיות ככה, כיון שבחיים שלי לא הייתי בבית חולים עד אותו הרגע בגיל 20 (שמאז כמובן אני בחתונה קטולית עם ביה״ח) רק שהיה לי מזל ולא נכנסתי לדיכאון או משהו בסגנון וב״ה הכל בא אלי בקלות ואפילו פיתחתי חוש הומור לגבי המצב…

את ההשתלה עברתי בדרך של הרבה תלאות ולקח לי חודש לצאת מהטיפול נמרץ וגם שם הוגדרתי במצב קשה מאוד וכשיצאתי סוף סוף לקחו אותי לשיקום בתל השומר שארך כחודש בערך. כיום, אני 9 וחצי שנים אחרי ההשתלה וב״ה מרגיש מצויין. לפני 6 וחצי שנים היכרתי בחורה מדהימה שרצתה ללמוד אצלי  גיטרה (לא היה שום שיעור בסוף);-) וכיום היא אישתי המדהימה,התחתנו לפני 4 וחצי שנים ואנחנו ב״ה חיים באושר ובריאות.

כרטיס אדי

השתלת איברים הינה טכנולוגיה רפואית חדישה שהתפתחה בשנים האחרונות, במטרה להחליף איברים שהגיעו לאי-ספיקה באיברים תקינים. ככל שהשתכללה יכולת ההשתלות, עלה הביקוש לאיברים ונוצר מחסור גובר והולך באיברים להשתלה.

בשנים האחרונות שיעור הזוכים להשתלת איברים מכלל הזקוקים להשתלה עדיין נמוך, בשל מחסור בתרומת איברים להשתלה. אפשר ללמוד על המחסור באיברים להשתלה בישראל מהפער בין מספר הממתינים להשתלה ובין מספר ההשתלות בפועל מדי שנה. כך, לדוגמה, בשנת 2004 המתינו להשתלה 747 איש בישראל, ובפועל היו בשנה זו 244 השתלות בלבד.

המרכז הלאומי להשתלות ו"אדי"

המרכז הלאומי להשתלות הוקם בשנת 1993, כיחידה במשרד הבריאות, והוא הגוף הממלכתי הבלעדי המרכז את תחום תרומת האיברים והשתלת האיברים בישראל. מטרותיו העיקריות:
· הגדלת תרומת האיברים בישראל.
· ניצול אופטימלי של האיברים המיועדים להשתלה.
· הפעלת מדיניות שוויונית ושקופה בהקצאת האיברים.
· ניהול מערך להבטחת איכות בתחום התרומות וההשתלות.

במרכז הלאומי להשתלות פועל ארגון "אדי", המנהל מאגר מידע ממוחשב של תושבי ישראל שהצהירו כי הם מוכנים לתרום איברים לאחר מותם.

רק % 4 מהאוכלוסייה בישראל, שהם כ-‎250,000 אזרחים, נושאים כרטיס תרומת איברים – "כרטיס אדי", המיידע בדבר נכונותו של אדם לתרום איברים לצורך השתלה לאחר מותו – לעומת 15-35 אחוז מהציבור במדינות המערב האחרות‎.
בישראל אף קיים נוהג על פיו יש לקבל גם את הסכמת משפחתו של נושא כרטיס הנכונות לתרום איברים, ואין מסתפקים בהסכמת התורם, המתבטאת בעצם החזקת הכרטיס.

כל תושב ישראלי מעל גיל 18 יכול להצטרף לאדי באמצעות חתימה על הודעת תורם.

לחתימה על כרטיס אדי לחץ כאן

ליצירת קשר השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

אהבתם? שתפו את התוכן!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print