המועמד להשתלת ריאה הוא כמעט תמיד חולה הסובל ממחלת ריאות סופנית, שתוחלת החיים שלו, עפ"י הערכת הרופא המטפל, אינה עולה על 12-18 חודשים. רוב החולים מגיעים להשתלה כשהם תלויים בחמצן ובעלי סבולת נמוכה ביותר למאמץ, הם מתקשים לעלות מדרגות אחדות, ואפילו הליכה של כמאה מ’ במישור היא בבחינת מאמץ עילאי בעבורם. ואולם, לא כל מי שעונה על התיאור הזה אכן מתקבל להשתלה. לאישיותו של המועמד חשיבות מכריעה, עליו להיות בעל אישיות בשלה ובוגרת. המושתל חייב להיות החלטי, מוכן ומסוגל להתמסר לתהליך ההשתלה המורכב ולהתחייב לטיפול ולמעקב שלאחריה.
לקראת מועד ההשתלה יש לגמול את החולה, במידת האפשר, מן השימוש בקורטיזון. קודם להשתלה יש לבצע כמה בדיקות – בדיקת אקו-לב, מיפוי הלב כדי לשלול אפשרות של הפרעה בתפקוד הלב. בקרב חולים מעל גיל 45 יש לבצע צינטור של עורקי הלב כדי לשלול מחלה בעורקים הכליליים. גיל החולה אינו מהווה הוריית נגד מוחלטת, אך כיום נהוג שלא להשתיל חולים שגילם עולה על 65 שנה, היות שהתוצאות שנצפו עד היום בקבוצת הגיל הזאת אינן טובות כמו אלה שנצפו בקרב מושתלים צעירים יותר.
איגוד סיסטיק פיברוזיס מלווה את החולים באופן שוטף בכל התהליך