אבחון סיסטיק פיברוזיס (CF) מתבסס על 3 גורמים: תבחין זיעה, בדיקה גנטית של גן ה CFTR ובדיקה פיזית ע"י רופא/ת CF, המוסמכים בסופו של דבר לתת את האבחנה. בדיקת זיעה, המודדת את רמת הכלוריד המופרשת מבלוטות הזיעה על פני העור. אצל אנשים עם CF, רמת הכלוריד בזיעה גבוהה, מכיוון שחלבון ה CFTR הנמצא בבלוטות הזיעה אחראי על ספיגת מלחים מהזיעה בחזרה לגוף (כדי למנוע איבוד מלחים). רמת בדיקת הזיעה משתנה בהתאם לסוג המוטציה בגן ה- CFTR, מוטציה הגורמת לחלבון CFTR ללא כל פעילות כגון F508Del או W1282X יאופיינו בתבחין זיעה גבוה בסביבות (100, כאשר ערך הגבוה מ60 נחשב כזו המאפיין חולה CF), לעומת זאת, מוטציות שיש להם פעילות חלקית (residual function) יכולות לגרום לתבחין זיעה נמוך מ 60: תוצאה בין 30-60 נחשבת לערך גבולי וערך הנמוך מ- 30 נחשב לתוצאה תקינה. אכן, תבחין הזיעה של חלק מחולי ה- CF הוא גבולי או תקין. נציין שגם הבדיקה הגנטית לא תמיד מאפשרת אבחנה חדה של CF מכיוון שלא תמיד מכירים את המוטציה ולא תמיד ניתן לחזות אם המוטציה תגרום לפגיעה משמעותית בפעילות גן ה CFTR. לכן יש צורך בבדיקות נוספות לאבחון CF, לדוגמה בדיקת NPD המתבצעת כבר הרבה שנים במרפאת הדסה בירושלים.
הבדיקה מכונה "פוטנציאל הממברנה ברירית האף" – Nasal Potential Difference או בקיצור NPD והיא משמשת ככלי אבחון ל-CF. תנועת יונים ברירית דרכי האוויר, דרך תעלות חלבוניות כמו CFTR יוצרת הפרש פוטנציאל חשמלי. נזכיר שיונים הם אטומים או מולקולות שיש להם מטען חשמלי כגון יון כלור הטעון במטען שלילי Cl–. חלל האף נגיש, מה שהופך אותו לאזור טוב לבחינת מאפייני מעבר היונים של רירית דרכי האוויר. בדיקת ה-NPD פועלת על ידי הנחת אלקטרודה בצורת צינורית פלסטית דקה על רירית האף, אשר מודדת את המטען החשמלי של הרירית. הצינורית מוחדרת סנטימטר אחד לתוך האף, ותמיסות שונות שוטפות את רירית האף, מה שמאפשר למדוד את מעבר הנתרן והכלוריד כשהם עוברים דרך רירית דרכי האוויר.
ההיגיון מאחורי מדידות NPD הוא שהחריגה החשמלית במדידת במעבר היונים בדרכי האוויר באף משקפת חריגות מעבר הנצפות בדרכי האוויר התחתונות, כלומר בריאותיהם של חולי CF. ואכן, תוצאות ה NPD המתקבלות, שונות מאוד בין חולי CF לחולים שאינם עם CF. ברוב המקרים ניתן לומר למטופל מיד לאחר הבדיקה אם קיימת אצלו בעיה בתפקוד ה-CFTR. הבדיקה שימושית במיוחד עבור נבדקים החשודים שיש להם CF שיש להם תבחין זיעה גבולי או תקין ואשר לא זוהו אצלם שתי מוטציות גנטיות הידועות כגורמות למחלת ה- CF.
אינדיקציות ושימושים של בדיקת NPD
חולי CF טיפוסיים שנולדים עם לבלב שאינו מפריש אנזימי עיכול, מאובחנים לרוב תוך ימים עד שבועות בודדים, לעומת זאת חולי CF לא טיפוסיים (שבישראל מהווים כ 30% מאוכלוסיית החולים) מאובחנים לעיתים רק אחרי שנים. הסימפטומים שלהם יכולים להיות התקפים חוזרים של דלקת לבלב, מחלת ריאות כרונית, אי-פוריות גברית, בעיות כבד מסוימות, סינוסיטיס כרוני, פוליפים באף ועוד רבות. NPD משמש ככלי אבחון במקרים מורכבים בהם קיים חשד לתפקוד CFTR לקוי. הבדיקה מבוצעת במרכזי CF רבים ברחבי העולם, ובישראל היא מבוצעת במרכז הרפואי הדסה בירושלים.
בנוסף לשימושו ככלי לאבחון CF, ה-NPD יכול לשמש גם להערכת יעילותם של מודולטורים שונים בהתאמה אישית. זו הבדיקה היחידה לבדיקת תגובה למודולטורים שיכולים להתבצע על הנבדק עצמו. הבדיקה מסוגלת להפריד בין חולי CF שהגיבו למודולטורים וכאלו שלא הגיבו. ה-NPD שימש כנקודת סיום חשובה בניסויים בישראל נערך מחקר שבדק את התרופה טריפקטה (Trikafta) אצל אנשים עם המוטציה N1303K. תפקודי הריאות של חולים עם המוטציה זו עלו בצורה דרמטית לאחת קבלה של טריקפטה. אולם, באופן מפתיע, תבחין הזיעה שלהם כלל לא השתנה. לעומת זאת, אצל מרבית החולים ה-NPD חזר לקריאה תקינה! (כאילו אין להם CF).
יתרונות ומגבלות של NPD
היתרונות העיקריים של בדיקת NPD הם שהבדיקה פולשנית במידה מועטה (צינורית באף), נסבלת היטב בדרך כלל, מספקת מדידה ישירה של מנגנוני המחלה הגורמים ל-CF, ומניבה תוצאות מיידיות.
עם זאת, ישנם אתגרים ומגבלות לשימוש ב-NPD. הבדיקה דורשת מומחיות רבה לביצוע נכון, ודורשת ציוד מתאים לפענוח התוצאות. הבדיקה עשויה להיות לא אמינה בתנאים מסוימים – למשל, כאשר יש זיהום באף או בדרכי האוויר. היא עשויה להיות לא אמינה גם אצל אנשים עם פוליפים באף, או אצל מעשנים, או אלו שעברו ניתוח סינוסים. יכולה להיות גם שונות בתוצאות NPD, כולל הבדלים בין מתקנים, או אפילו בין הנחיר הימני והשמאלי. שונות כזו עשויה לסבך את פירוש התוצאות.
נכתב על ידי פרופ׳ מיכאל וילשנסקי, מנהל יחידת גסטרואנטרולוגיה ילדים במרכז רפואי אוניברסיטאי הדסה
