אנשים עם סיסטיק פיברוזיס (CF) נמצאים בסיכון לפתח ריפלוקס קיבתי-ושטי (gastroesophageal reflux), שקורה כשיש זרימה בכיוון ההפוך של נוזלי קיבה במעלה הגרון (צינור הוושט) – וגרם בכך לצרבת. ריפלוקס עלול להוביל לאספירציה (aspiration), שהיא שאיפת תוכן הקיבה לריאות, גם ריפלוקס וגם אספירציה ששניהם עלולים לגרום להשפעות שליליות על הריאות והלב.
מה הוא ריפלוקס וכיצד הוא מזיק
ריפלוקס קיבתי-ושטי מתרחש כאשר חומצת קיבה עולה אל הוושט, והתסמין השכיח ביותר שלו הוא צרבת (Heartburn). באופן נורמלי, הסוגר הוושטי התחתון (רצועת שריר בחיבור שבין הקיבה לוושט), מונע את חזרת תוכן הקיבה אל הוושט. ריפלוקס עלול להתרחש כאשר הסוגר הוושטי התחתון רפוי בזמנים לא מתאימים, או כאשר הקיבה מלאה מדי. עליה של נוזל הקיבה החומצי במעלה הושט גורמת לתחושה הלא נעימה של הצרבת.
מהי אספירציה וכיצד היא מזיקה
אספירציה היא שאיפה של נוזל או מוצק אל תוך הריאות, ולרוב היא גורמת לשיעול, לכאב גרון ולקול צרוד. אולם לא תמיד אספירציה מלווה בשיעול. המונח "אספירציה שקטה" מתייחס למצב שבו אין שיעול לאחר שנוזל, כמו חומצת קיבה, חודר לריאות. האדם לרוב אינו מודע לכך שזה קרה ואינו מציג שום סימנים חיצוניים של קשיי בליעה.
הסכנות של אספירציה לאנשים עם CF, הן לא רק שליחת חיידקים כמו פסאודומונס (Pseudomonas) או בקטריות אחרות לדרכי הנשימה, התורמים לזיהום הריאות. חיידקי מעיים החודרים לריאות במהלך אירועי ריפלוקס חומצי ואספירציה עלולים לקדם דלקת ריאות ותפקוד ריאות ירוד יותר אצל אנשים עם CF.
חשוב לציין שאספירציה של נוזל מהקיבה הכולל אנזימי עיכול וחומצות עלולים לגרום לפגיעה ברקמת הריאות ולסוג של דלקת בדרכי הנשימה (שאינה קשורה לזיהום חיידקי). אספירציה יכולה גם להוביל לברונכיאקטזיס, מצב שבו דרכי הנשימה בריאה מתרחבות ומתקשות ופוגעות בתפקוד הריאותי. מצב זה עלול להוביל להחמרות ריאתיות.
על מנת להפחית את הסיכון לריפלוקס ואספירציה לפניכם מספר הצעות הנוגעות לגודל הארוחות ותדירותן, מזונות שמפחיתים ריפלוקס, תנוחות שינה ומיטה, כמו גם מידע על תרופות רלוונטיות.
אכלו ארוחות קטנות והגבילו שתיית נוזלים עם הארוחה
יותר מדי אוכל ושתייה עלולים למתוח את הקיבה. אנשים החיים עם CF יכולים להיות מושפעים ממצב שבו הקיבה מתרוקנת לאט לאחר האכילה. קיבה מתוחה ומתרוקנת באיטיות עלולה לתרום לריפלוקס. במקום זאת, יש לאכול ארוחות קטנות לעתים קרובות יותר במהלך היום, ולהימנע מארוחת לילה מאוחרת. כדאי שלא לצרוך נוזלים בטווח של שלוש שעות לפני השינה, ולהימנע ממשקאות מוגזים.
תשנו בתנוחה מוגבהת
שינה בתנוחה מוגבהת – באופן אידיאלי על מיטה מתכווננת שבה פלג הגוף העליון מוגבה בין 30 ל-45 מעלות והברכיים מוגבהות וכפופות מעט – יכולה לעזור בהפחתת ריפלוקס ואספירציה. שינה על שתי כריות בלבד אינה מספיקה כדי להפחית ריפלוקס.
תשנו על צד שמאל
הימנעו משינה על צד ימין או על הבטן, שכן הדבר עלול להגביר את הריפלוקס בלילה.
במהלך שינה, מערכת העיכול של הגוף מואטת, כולל הרפיה של הסוגר הוושטי התחתון, שהיא הסיבה השכיחה ביותר לריפלוקס קיבתי-ושטי. אבל שינה על צד שמאל גורמת לכוח המשיכה לפעול לטובת הגוף, בהתחשב במיקום הקיבה ובזווית החיבור שלה לוושט. על ידי שכיבה על צד שמאל של הגוף, הקיבה נשארת מתחת לוושט. לעומת זאת, הסיכון לריפלוקס עולה כשמישהו ישן על הגב, על צד ימין או על הבטן.
אכלו מזונות שעוזרים להפחית ריפלוקס
מזונות עשירים בסיבים, בעלי אופי בסיסי (אלקליני) ומימיים יכולים לעזור להפחית ריפלוקס באוכלוסייה הכללית (לא נבדק עם אנשים עם CF). פחמימות, דגנים ועמילנים סופחים נוזלי קיבה מספיק כדי שלא יגרמו בקלות לריפלוקס אל הוושט ולשאיפתם לריאות.
מזונות עשירים בסיבים כוללים:
- דגנים מלאים כגון שיבולת שועל, קוסקוס ואורז מלא
- ירקות שורש כגון גזר, בטטה וסלק
- ירקות ירוקים כגון ברוקולי, אספרגוס ושעועית ירוקה.
- נורמלקס (Normalax) ופגלקס (Peglax) הם תוספי תזונה המכילים סיבים תזונתיים מלאכותיים ואידיאליים, הנלקחים ע"י מרבית האנשים עם CF. חשוב להקפיד לקחת אותם בתדירות המומלצת.
מזונות בסיסיים (אלקליניים) כוללים: פירות כמו בננה ומלון, ירקות כמו כרובית ואגוזים. מכיוון שהם אלקליניים, הם יכולים לנטרל את החומצות הנמצאות בקיבה.
מזונות מימיים הם אלה עם אחוז גבוה של מים בהרכבם, וההערכה היא שהם יכולים לדלל את חומצת הקיבה. דוגמאות למזונות מימיים כוללים אבטיח, וירקות כמו מלפפון, סלרי וחסה.
הפחיתו מזונות המגבירים ריפלוקס
לתזונה יש חלק בהחמרת הצרבת. באופן כללי, אנשים הסובלים מריפלוקס קיבתי-ושטי צריכים להימנע ממזונות הדרים/חומציים, מטוגנים ו/או שומניים, שוקולד, נענע, משקאות עם קפאין ואלכוהול. כמו כן, יש להימנע ממזונות חריפים. אלכוהול ועישון גם משפיעים לרעה על לחץ הסוגר הוושטי התחתון.
צריך לזכור שב- CF התזונה היא אתגר. כל הבריאות של אדם עם CF מבוססת על תזונה ומשקל תקינים. אסור לתת להמלצות האלו לפגוע בצריכת הקלוריות החיונית כל כך ב- CF.
רכזו את התרופות של הערב עם ארוחת הערב
חשוב להעביר את לקיחת התרופות לפני השינה, לארוחת הערב (למעט תרופות שינה). הדבר חל על תרופות ספציפיות ל-CF, כולל טריקפטה (ומודולטורים אחרים של CFTR), כמובן אנזימי עיכול, וכן ויטמינים (DEKAs Plus), מפחיתי ריפלוקס, אורסוליט, פרוביוטיקה ועוד..
תרופות היכולות להקל על צרבת
אף שאין תרופות העוצרות את פעולת הריפלוקס הפיזית, יש תרופות המפחיתות את תכולת החומצה במיצי הקיבה, כולל מעכבי משאבת פרוטונים (PPI, Proton pump inhibitors) וחוסמי הקולטן היסטמין מסוג 2 (H2 Blockers). תרופות כגון מעכבי משאבת פרוטונים (PPI) (למשל, Nexium) או חוסמי H2 (למשל, Zantac) מדכאות את ייצור החומצה, מה שבהחלט יכול לעזור עם צרבת או שיעול. עם זאת, מחקרים מסוימים הציעו כי שימוש ממושך במעכבי משאבת פרוטונים יכול להעמיד אנשים עם CF בסיכון גבוה יותר לזיהומי ריאות עם Pseudomonas aeruginosa, ועשוי להיות קשור לסיכון מוגבר לאשפוז.
דוגמאות למעכבי משאבת פרוטונים (PPI):
- אומפרזול (Omeprazole) למשל, אומפרדקס ולוסק.
- לנסופרזול (Lansoprazole) למשל, לנסו, לנסופרזול טבע ולנטון.
- אסומפרזול (Esomeprazole) למשל נקסיום, אסופרים אס-קי.
חוסמי הקולטן H2 כוללים:
- רניטידין (Ranitidine ) למשל זנטק, זרידקס
- פמוטידין (Famotidine) למשל פמוטידין־טבע
סותרי חומצה: התרופות האלה מנטרלות את חומציות הקיבה. הן מקילות במהירות על התסמינים, אך אינן מטפלות בנזק שנגרם לוושט. דוגמאות לתכשירים שמכילים סותרי חומצה: טאמס או רני. ניתן לרכוש אותם ללא מרשם רופא ולהשתמש בהם לפי הצורך, בהתאם לתסמינים.
מחקרים מסוימים גם הראו כי טריקפטה ומודולטורים של CFTR עשויים להקל על ריפלוקס אצל אנשים עם CF.
מומלץ תמיד לבקש ייעוץ במרפאת ה- CF שלכם, לגבי תרופות שיעזרו להפחית את הסיכון לריפלוקס קיבתי-ושטי.
