לישון טוב עם סיסטיק פיברוזיס

שינה טובה היא לא סתם "זמן שהגוף נח". המדע מגלה לנו היום שבזמן השינה המוח שלנו מפעיל מערכת ייחודית לניקוי רעלים, השרירים והרקמות משתקמים, והמוח מקבע את כל מה שלמדנו במהלך היום ("בשביל ללמוד – צריך לישון על זה").

עבור אנשים עם סיסטיק פיברוזיס (CF), שינה איכותית היא חלק בלתי נפרד מפרוטוקול הטיפול. ד"ר יואל ריטר, רופא ריאות ילדים ומנהל מעבדת השינה בהדסה, מסביר איך ה-CF משפיע על השינה שלנו, מה גילו המחקרים בישראל, ואיך אפשר לנצח את האתגרים ולישון טוב יותר.

מה קורה לגוף שלנו בלילה? (ומתי השיעול נעלם?)

כשאנחנו נשכבים לישון, הגוף עובר שני תהליכים במקביל:

1. לחץ השינה: ככל שאנחנו ערים יותר שעות, כך מצטבר בגוף צורך חזק יותר לישון, שמביא איתו את השינה העמוקה.

2. השעון הביולוגי: מנגנון פנימי שמושפע בעיקר מאור וחושך, ומאותת לגוף להפריש את הורמון השינה (מלטונין) בשעות הערב.

החדשות הטובות על השיעול: מחקרים מראים שרוב השיעול אצל חולי CF קורה דווקא לפני ההירדמות (בשלב המעבר לשכיבה). ברגע שנרדמים ונכנסים לשינה עמוקה, המוח מספיק חזק כדי לדכא את רפלקס השיעול, כך שהוא פחות מפריע במהלך הלילה עצמו ממה שנוטים לחשוב.

האתגר בריאות – השינה כ"מבחן מאמץ": בזמן שנת החלום (שנת רם – REM), שרירי הגוף הופכים לרפויים מאוד והנשימה הופכת לשטחית. עבור חולי CF עם מחלת ריאות מתקדמת, השלב הזה הוא כמו "מבחן מאמץ" לגוף. בשלב זה עלולות להתרחש ירידות ברמת החמצן או צבירה של פחמן דו-חמצני (CO2).

מה אומרים המחקרים שנעשו בארץ על CF ושינה?

במחקרים מיוחדים שבוצעו במרכז ה-CF בהדסה, גילו כמה נתונים מעניינים:

• אצל הילדים: רוב הילדים עם CF ישנים בסדר גמור (כ-78% ישנים מעל 8 שעות בלילה), ושיעור הפרעות השינה אצלם דומה מאוד לזה של האוכלוסייה הכללית.

• אצל המבוגרים: כאן האתגר גדול יותר. כשני שליש מהמבוגרים עם CF ישנים פחות מ-7 שעות בלילה, חצי מהם מדווחים על התעוררויות מרובות במהלך הלילה, ורבע מדווחים על איכות שינה ירודה באופן כללי.

• הקשר לאיכות החיים: המחקרים הראו בצורה חד-משמעית – מי שלא ישן טוב, איכות החיים שלו במהלך היום נפגעת משמעותית, והוא סובל מיותר עייפות וישנוניות.

גנבי השינה: הדברים הקטנים שמקלקלים לנו את הלילה

ד"ר יואל מצביע על כמה "אויבים" מפתיעים של השינה, וחלקם ניתנים לפתרון בקלות:

• משקאות קפאינים (ולא רק קפה!): לקפאין לוקח בין 4.5 ל-6 שעות להתפרק בחצי בגוף. זה אומר שאם אתם רוצים לישון ב-10 בלילה, אתם חייבים להפסיק לשתות קפאין כבר בשעה 2 בצהריים! זכרו שקפאין נמצא לא רק בקפה, אלא גם בתה, קולה, שוקו ושוקולד מריר. מעבר לזה, קפאין הוא חומר משתן שיגרום לכם לקום לפיפי בלילה ויגרור התעוררויות מיותרות.

• שנת צהריים ארוכה מדי: אם אתם ישנים בצהריים מעל 30–40 דקות, אתם "מבזבזים" את לחץ השינה של הגוף, ובערב פשוט לא תהיו מספיק עייפים כדי להירדם.

• "ג'ט-לג חברתי" (הבעיה של בני הנוער): בגיל ההתבגרות, השעון הביולוגי זז באופן טבעי קצת קדימה (רוצים לישון מאוחר ולקום מאוחר). בני נוער שקמים באמצע השבוע ב-7 בבוקר ללימודים, ובסוף השבוע קמים ב-12 בצהריים, מייצרים לעצמם "ג'ט-לג" של 4–5 שעות בכל שבוע מחדש. לגוף לוקח ימים לתקן את זה, ולכן הם מוצאים את עצמם נרדמים על השולחן בכיתה בימי שלישי ורביעי.

• רגליים עצבניות (קופצניות): אם לפני השינה אתם מרגישים דחף בלתי נשלט להזיז את הרגליים או תחושת קופצנות, שווה לבדוק את מאגרי הברזל בגוף (פריטין). חוסר בברזל הוא סיבה שכיחה מאוד לתופעה הזו.

איך משפרים את המצב? הטיפים המנצחים

1. המיטה היא לשינה בלבד! אל תעשו שיעורי בית במיטה, אל תלמדו בזום מהמיטה ואל תשחקו בה במחשב. אנחנו רוצים שהמוח יקשר בין המיטה לבין דבר אחד בלבד: שינה.

2. להוציא את המסכים מהחדר: אור חזק (במיוחד האור הכחול של הטלפונים והטלוויזיה) "עובד" על השעון הביולוגי וגורם לו לחשוב שעדיין יום, מה שמונע הפרשת מלטונין. מומלץ לכבות מסכים או להוציא אותם מהחדר כשעה לפני השינה, ולדאוג לאור עמום בבית. מנגד, בבוקר – פתחו חלון והיחשפו לאור שמש בהיר כדי "לאפס" את השעון.

3. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBTI): אם אתם סובלים מנדודי שינה כרוניים, הטיפול היעיל ביותר (יותר מתרופות!) הוא טיפול קצר וממוקד שעובד על שינוי הרגלי המחשבה והתנהגות השינה שלכם.

4. תמיכה נשימתית בלילה (חמצן, CPAP או BiPAP): במקרים שבהם בדיקת שינה מראה ירידות חמצן או צבירת פחמן דו-חמצני, הרופא עשוי להמליץ על מסכת תמיכה נשימתית ללילה. ד"ר יואל מדגיש: "אף אחד לא מסתכל על המסכות האלה ואומר 'איזה כיף, החבר הכי טוב החדש שלי'", אבל עבור מי שזקוק להן, הן משפרות באופן דרמטי את איכות הנשימה, מעלות את רמות האנרגיה ביום, מאיטות את קצב פגיעת המחלה בריאות, ולעתים קרובות משמשות כ"גשר" תומך וחשוב לקראת השתלת ריאות.

5. לא כדאי לעשות אינהלציה סמוך לשעת השינה, כיוון שהיא עלולה להגביר את השיעול וזה יקשה על ההירדמות. כדאי להקדים את האינהלציה כך שיהיה מספיק זמן לפני השינה להסדיר את הנשימה. 

השורה התחתונה: אל תתייחסו לעייפות כאל "גזירת גורל". אם אתם לא ישנים טוב, קמים עם כאבי ראש או עייפים מאוד ביום – דברו עם צוות מרכז ה-CF שלכם ותבררו אם יש מומחה שינה במרפאה. יש המון פתרונות שיכולים לשפר לכם את הלילה… ואת החיים!