נכתב על ידי פרופ׳ מיכאל וילשנסקי, מנהל יחידת גסטרואנטרולוגיה ילדים במרכז רפואי אוניברסיטאי הדסה
השפעה של CF על מערכת העיכול
מה שחשוב לדעת:
- הסיכון לסרטן במערכת העיכול בחולים עם CF בהשוואה לאוכלוסייה הכללית גבוה משמעותית.
- סרטן המעי הגס הוא השכיח ביותר ומייצג את הסיכון המשמעותי ביותר.
- הסיכון לסרטן המעי הגס בחולים עם CF עולה במידה ניכרת לאחר השתלת איברים.
- מומלץ לאנשים עם CF בגיל 40 ומעלה להתייעץ עם הגסטרואנטרולוג לגבי בדיקות חשובות
חסר או תפקוד לקוי של CFTR, הגן הפגוע במחלת ה-CF, גורם לשינויים המונעים את מעבר יוני נתרן וכלוריד דרך ממברנות. כתוצאה מכך, הובלת הנוזלים אינה תקינה, והפרשות הריר הופכות לעבות, ובסופו של דבר פוגעות בתפקוד איברים כמו הריאות והלבלב, כמו גם הכבד, כיס המרה והמעיים. בלבלב הפרשות מעובות חוסמות את הצינורות התוך-לבלביים, ומפחיתות את אספקת אנזימי העיכול למעיים ופוגעות בספיגת חומרי מזון חיוניים.
גילוי מוקדם, במיוחד סקר ילודים (שטרם קיים לצערנו בישראל), שיפורים בתזונה, ניקוי סימפונות, אנטיביוטיקה, טיפולים חדשים בוויסות ותרומות איברים הובילו לעלייה עצומה בתוחלת החיים. כיום, תוחלת החיים הצפויה בצפון אמריקה לחולה CF שנולד בשנת 2015 היא מעל 50 שנה, וכעת רוב החולים ב- CF בישראל הם בוגרים.
רופאי גסטרו (גסטרואנטרולוגים) מעורבים יותר ויותר בטיפול בסיבוכים המרובים בחולי CF. אחד מהתוצאות של הפיכת CF למחלה שמגיעים איתה לבגרות הוא שחולים סובלים מבעיות של מבוגרים. אחת הדוגמאות העצובות הם גידולים במערכת העיכול, במיוחד סרטן המעי הגס.
ההשפעה שיש לחלבון CFTR שאינו מתפקד על המעיים זוכה להכרה הולכת וגוברת. הפרעת הובלת מלחים (אלקטרוליטים) מובילה לתפקוד לקוי של מחסום הרירית של המעי, וכתוצאה מכך להתיישבות חיידקים ודלקת רירית. זה תועד היטב במחקר גם על עכברים וגם בבני אדם. כך נטבע המונח "אנטרופתיה של CF" לאחר צילום רירית המעי באמצעות אנדוסקופיה של קפסולת וידאו, שהראתה בבירור כי המעי ב-CF דלקתי, מחקר ששוחזר גם על ידי חוקרים נוספים. ברמה המולקולרית, היעדר CFTR משפיע על הביטוי של גנים אונקוגניים, כלומר גנים הגורמים לסרטן. מצב דלקתי במערכת העיכול בחולי CF מקדם את האפשרות לסרטן, במיוחד במערכת העיכול.
סרטן המעי הגס
מחקרים אפידמיולוגיים במהלך 30 השנים האחרונות העלו כי CF קשור לעלייה בסיכון לסרטן במערכת העיכול. סרטן המעי הגס הוא השכיח ביותר ומייצג את הסיכון המשמעותי ביותר. גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והסרת פוליפים, שעשויים להיות הביטוי הראשון של סרטן המעי הגס, גורמים לירידה משמעותית בתמותה. קיים קונצנזוס התומך בבדיקות סקר לכלל האוכלוסייה לסרטן המעי הגס החל מגיל 50. מחקר מצוין במרכז בודד ממינסוטה, ארה"ב הראה כי במבוגרים עם CF יש עלייה של פי 5 בסרטן של המעי הגס מגיל 40. הסיכון לסרטן המעי הגס (CRC) בחולים עם CF עולה במידה ניכרת לאחר השתלת איברים, כאשר הסיכון הוא למעלה מפי-25 מהצפוי, אם לא היה CF.
מחקרים גדולים שפורסמו לאחרונה, אישרו, כי הסיכון לסרטן במערכת העיכול בחולים עם CF בהשוואה לאוכלוסייה הכללית גבוה משמעותית.
העלייה הבולטת בשכיחות סרטן המעי הגס ופי הטבעת (CRC) הובילה את איגוד ה CF של של צפון אמריקה (ה CFF) להקים כוח משימה שהמליץ שבדיקת סקר קולונוסקופיה ל-CRC החל מגיל 40 עם בדיקה חוזרת כל 5 שנים. בחולים שאצלם התגלו אדנומות (ממצאים ראשוניים), יש להגדיל את תדירות הבדיקה לכל 3 שנים. בחולים מושתלים, בדיקת הסקר צריכה להתחיל כבר בגיל 30 תוך שנתיים מההשתלה. כאמור באוכלוסייה הכללית, בדיקת קולונוסקופיה מומלצת החל מגיל 50.
הופעת סרטן במערכת העיכול כבעיה קלינית משמעותית לכאורה בחולי CF בוגרים היא תוצאה ישירה של תוחלת החיים המשופרת מאוד. קיימת אפשרות שהתרופות החדשות המגבירות את ביטוי חלבון CFTR עשויות גם להפחית את שכיחות סרטן במערכת העיכול. המחקר נמשך ונקווה שהתוצאות יאשרו את התיאוריה הזו.
המלצה חשובה:
אנו ממליצים לכל אדם עם CF בגיל 40 ומעלה להתייעץ עם רופא הגאסטרו באחד המרכזים בישראל כדי לקבל הפנייה לקולונוסקופיה.
בסרטון הבא התייחסות להכנה לקולונוסקופיה אצל חולי CF:
הנחיות למעקב וסריקה לסרטן אצל אנשים עם סיסטיק פיברוזיס
ארגון הסיסטיק פיברוזיס האמריקאי (CFF) מציע הנחיות לסריקה מוקדמת של סרטן המעי הגס (CRC) בקרב חולי סיסטיק פיברוזיס, בשל הסיכון המוגבר שלהם בהשוואה לאוכלוסייה הכללית:
1. גיל התחלת הסריקה:
– אוכלוסיית CF כללית: להתחיל קולונוסקופיה בגיל 40, ולחזור על הבדיקה כל 5 שנים.
– מטופלים לאחר השתלה: להתחיל קולונוסקופיה בגיל 30 או תוך שנתיים לאחר ההשתלה (המוקדם מביניהם), ולהמשיך כל 5 שנים.
2. שיטת הסריקה:
– קולונוסקופיה היא השיטה המומלצת לסריקה בקרב חולי CF. שיטות אחרות (כגון בדיקות צואה או CT) אינן מומלצות בשל חוסר ראיות מספקות ליעילותן באוכלוסייה זו.
3. מעקב אחר פוליפים:
– אם מתגלים פוליפים אדנומטיים, יש לבצע קולונוסקופיה חוזרת תוך 3 שנים. תדירות ההמשך תקבע בהתאם לממצאים.
4. הכנת המעיים:
– עקב ריר עבה ותנועת מעיים איטית אצל חולי CF, יש צורך בהכנת מעיים אינטנסיבית. ההמלצה היא 3–4 שטיפות (מינימום ליטר חומר משלשל לכל שטיפה), כשהשטיפה האחרונה מתבצעת 4–6 שעות לפני הבדיקה.
ההנחיות הללו מדגישות את החשיבות של סריקה מוקדמת וקבועה לגילוי מוקדם של פוליפים ומניעת סרטן.
מומלץ לחולי CF להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת כדי להתאים תכנית מעקב אישית.
